|
דר' ג'ון רימונד כריסטופר, N.D., M.H.
כפי שכתב סם בייזר על דר' כריסטופר בקולקציית "הצל את עצמך"
" דר' כריסטופר היה אדם בעל משימה, לרפא את החולה בעזרת מה שהוא האמין—הדרך הטבעית של האל לריפוי מחלות."
"בעיני אגודת הרופאים הוא נחשב לשרלטן, רמאי, מתחזה המלמד אנשים בלתי מלומדים ונאיביים שקרים על עשבים שוטים. אבל, לאותם אנשים שהוא הציל ממוות לאחר שהרופאים לא יכלו להושיעם, הוא היה המרפא הטבעי הטוב ביותר במאה העשרים."
כילד צעיר הוא אמר לאימו , "את יודעת אמא, אני רוצה להיות רופא לכשאגדל". "שטויות", היא אמרה, "רופאים צריכים לחתוך אנשים ואתה לא יכול לסבול מראה של דם כשאנחנו שוחטים תרנגולת לארוחת הערב".
"ובכן אמא, אני הולך להיות רופא שאינו חותך אנשים". ולזה ג'ון הפך.
בילדותו, סבלה אמו של ג'ון מסוכרת וממיימת (dropsy). הטיפולים הקונבנציונלים לא הועילו לה. כפי שדר' כריסטופר זוכר, "הרבליסט אחד הגיע אלינו הביתה לטפל באימי החולה. הוא המליץ על מספר צמחי מרפא, אשר עזרו לה להרגיש יותר טוב ונתנו לה יותר אנרגיה. אולם, זמן קצר לאחר מכן ההרבליסט הושלך לכלא מפני שהוא לא היה רופא בעל רישיון לעסוק ברפואה. מאחר שלא יכולנו לקבל עצות ממנו להמשך הטיפול, מצבה של אימי החל להדרדר ולבסוף היא נפטרה כתוצאה מסיבוכים במחלה".
מזמן זה, ג'ון היה נחוש בדעתו ללמוד כל מה שאפשר על צמחי מרפא—בתקווה שיום אחד הוא יוכל להשתמש בהם על מנת למנוע סבל ממחלות.
כשג'ון התבגר הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטת יוטה. אבל, הקריירה שלו כעורך דין נגדעה כשהרכב בו נסע היה מעורב בתאונת דרכים קשה. צוות האמבולנס הודיע על פטירתו וגופתו נשלחה לחדר המתים. משפחתו נקראה כדי לזהות את גופתו ולהפתעתם הם הבחינו בהבהוב עפעפיים. משם הוא הובהל לבית החולים. ג'ון סבל מאמנזיה במשך שבועות רבים, אשר הופיעה פעמים רבות במהלך חייו. רופאיו אמרו שהוא יחיה עד גיל 35, בגלל זעזוע המוח, אמנזיה, הפציעה בגב ובגלל המום הקשה שבמחלת דלקת המפרקים עימה נולד.
(הרופאים טעו, הוא חי עד גיל 73)
ג'ון שרד לא רק את מבחן הפציעות והמחלות, אבל כפי שאמרה גיסתו ג'ין סטיינר, " אישית אני לא מכירה עוד אדם בימינו, בגילו של ג'ון שסבל כל כך הרבה רדיפות והשמצות—קרוב לוודאי בגלל שתי טעויות: ג'ון היה אדיב ובוטח מידי, לעניין של תמימות ונאיביות".
אנשים רבים, אפילו מרפאים טבעיים, קינאו בשיטת הריפוי המצליחה של דר' כריסטופר. במדינת יוטה, המרפאים הנטורופתים לקחו אותו לבית המשפט. אישית, הם אמרו לו שהוא מרפא אנשים מהר מידי ובכך עסקיהם נפגעים. אבל הוא סרב לשנות את דרכיו.
במהלך הקריירה שלו, דר' כריסטופר בילה ימים רבים בבתי המשפט ובכלא. הוא נעצר באחת ההרצאות שהוא נתן על צמחים שיכולים להקל על סבלה של אישה עם מחלת סרטן סופנית. בדרך כלל, חבר המושבעים זיכה אותו, נגד הוראות השופט. אבל בשנת 1969, הוא לא היה בר מזל. בפסק הדין ויצא אשם בעבור מתן מרשם מצמחי מרפא ללא רישיון. אזרחותו וזכותו להצביע נלקחו ממנו. באילו סטנדרטים הוא נחשב לפושע?
ישנם עשרות סיפורי החלמה מופלאים ממחלות שונות ומורכבות, חלקן נחשבות לחשוכות מרפא. כשאני קורא בספריו על אותן הצלחות בריפוי מחלות בשיטת הריפוי הטבעי, ליבי מתמלא גאווה על הבחירה המוצלחת ללמוד בבית סיפרו של המאסטר הגדול מכולם.
המסך האחרון התחיל לרדת על דר' כריסטופר האהוב בעשרים וחמש לפברואר, 1982. הוא החליק על הקרח במפתן דלתו והמכה החזקה לראשו גרמה לאמנזיה ומאוחר יותר לשבץ מוח. מאז, במשך קרוב לשנה משפחתו נלחמה להחזירו על רגליו. היו ימים בהם הוא חזר ללכת ולתפקד, ואז דלקת המפרקים, נפילה ושבץ נוסף החזירו אותו למיטה. סם ביזר, באיגרת מידע שלו פרסם את התרחשות העניינים מאז התאונה. למערכת הגיעו מאות רבות של מכתבי תחנונים מכול רחבי ארה"ב קנדה ואנגליה, "בבקשה דר' כריסטופר, אתה חייב להחלים. אל תעזוב אותנו, אנו זקוקים לך".
בצהריי יום ראשון השישי לפברואר, 1983 נאסף דר' ג'ון ריימונד כריסטופר אל אבותיו.
בהלוויה של דר' כריסטופר המנוח, הבישופ קאליס הרמס אמר:
"כמו המושיע, הוא היה מתועב ופסול ע"י רבים, אדם מלא צער המודע ליגון".
"כמו המושיע, דר' כריסטופר בחר בדרך של מתן עזרה לנזקק וריפוי החולה".
"וכמו המושיע, מה שהוא לימד היה נגד הממסד הרפאי המקצועי הקיים, אשר הסטטוס המקצועי שלהם היה מאוים, והשתמשו במערכת המשפט הקיימת נגדו ונגד שיטותיו".
מיכאל טיארה (Michael Tierra) הוא אחד ההרבליסטים המוכרים ביותר בארה"ב כיום, מחבר הספר רב המכר The Way of Herbs, בעל מוניטין בינלאומי, מרצה ומנחה סדנאות בכל העולם, כתב על דר' כריסטופר:
"דר' כריסטופר, כפי שאנו מכירים אותו, שימש כמקור השראה, מורה ומדריך לרבים מאיתנו. הוא נתן אלפי סמינרים לשימוש בצמחי מרפא ברחבי ארה"ב, שימש כקול אמיץ בודד במדבר עוין. הוא חשף והגן על מטרת השימוש בצמחי מרפא במהלך זמן הדיכוי הגדול בשימוש בצמחי מרפא, בתקופת השנים 1950—1975".
|