להזכירך! כל החומר שבאתר בוטניקל-פארם הוא קניינו הפיזי, הנפשי והרוחני האישי של מייסד האתר יאיר ראובן, N.H. ,M.H. אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר כל חומר המוצע מעל גבי האתר בוטניקל-פארם. שימוש מסחרי מכל סוג בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מיאיר ראובן.
כל הזכויות שמורות לבעל האתר ולמחבר יאיר ראובן, .N.H. ,M.H.
סיר הבשר
בפרק "אלמנט המזון" הבאתי לפניכם מספר עובדות, המוכיחות שאנו אוכלי צמחים ולא אוכלי בשר. אבל עדיין קשה לשכנע אנשים להימנע מאכילת בשר, בעיקר כאשר רשויות הבריאות מצודדות ומדרבנות אותנו לאכול בשר. לטענתם, מצויים בבשר מרכיבי תזונה חיוניים, שלהם אין תחלופה ממקור אחר ובלעדיהם נהייה חשופים למחלות. למעשה, ההפך הוא הנכון, אותם מרכיבי תזונה חיוניים, אינם נמצאים בבשר שאנו אוכלים. הבשר הוא אחד הגורמים העיקריים לתמותת מחצית מהאוכלוסייה במדינות המערב ואחד הגורמים הראשיים למחלות רבות. למרות זאת, הבשר עדיין מהווה סמל למעמד וחוזק גופני. אנשים הנמנעים מאכילת בשר נחשבים לחלשים וחולניים. לעומת זאת, אנשים המרבים באכילת בשר, מצטיירים כבעלי חוסן גופני ובריאות איתנה. האומנם?
ההיגיון אינו מטעה
ביקור חטוף באטליז ימחיש זאת באופן חד משמעי—ריח הבשר הטרי דוחה עד מאוד. אלו הם האינסטינקטים הטבעיים הטמונים בנו, הסולדים מריח בשר הנמצא בתהליך ריקבון. אמנם קירור הבשר מאט את תהליך הריקבון, אבל בל ניטעה, הריח המוכר באטליז הוא ריחה של גוויה בתהליך ריקבון. גם ריחם המבאיש של דגים אינו מטעה, לעיתים ריחם של דגים מצחין יותר מריחו של בשר. כל דייג יודע, שדג שזה עתה ניצוד אין את הריח האופייני המצחין של דג מת הנמכר בשווקים, הנמצא בתהליך ריקבון.
הרוב המכריע של אוכלי בשר מעולם לא אכלו בשר, אלא אם כן הוא הומלח, תובל ובושל. הטעם של בשר ללא אותם חומריי טעם וריח אינו ערב לחיכם של רוב האנשים וזאת עובדה.
ההיסטוריה של הקציצה המפורסמת ביותר בעולם מוכיחה זאת.
ישנם שני מקומות מפורסמים בעולם הנושאים את השם המבורג. האחד עיר הנמל בצפון גרמניה והשני עיירה קטנה במחוז אירי (Erie) במדינת ניו יורק, שהוא מקור השם של קציצת הבשר המפורסמת ביותר בעולם—המבורגר.
סיפור הקציצה התחיל בשנת 1865, כאשר החליט איגוד החוואים לערוך בהמבורג יריד חקלאות שנתי, יריד המתקיים מידי שנה עד היום. עשרים שנה מאוחר יותר הגיעו ליריד האחים פרנק וצ'רלס מנצ'ס כדי למכור כריכי נקניקיות חזיר. בשל מזג האוויר החם ולח ששרר במקום, הופסקה שחיטת החזירים וכתחליף לבשר החזיר הציע קצב מקומי לאחים מנצ'ס להשתמש בבשר בקר. קציצות הבשר הראשונות לא תרמו להכנסתם של האחים מנצ'ס, טעמם לא ערב לחיכם של הקהל שהגיע ליריד. בכדי לשפר את הטעם, החליטו להוסיף לבשר סוכר חום. ההצלחה הייתה מידית ומדהימה ותורים ארוכים השתרכו לפני הדוכן שלהם. "זה טעים! מה זה?", התלהב אחד הטועמים, ופרנק מנצ'ס השיב: "המבורגר", ומיד נתלה שלט ענק במקום "המבורגרים".
האחים מנצ'ס הגיעו לשיא הצלחתם כאשר רכשו זיכיון לדוכני המזון ביריד העולמי שהתקיים בשיקגו ב-1893. הפופולריות של ההמבורגר הרקיע שחקים ועד מהרה הוא כבש את אמריקה כולה. (מתוך מעריב סופשבוע 4.8.06)
הבשר מקור למחלות
הייתכן שבשר, מזון הנחשב "משובח" הוא הגורם הראשי למחלות רבות כל כך?
מחלות לב
בשנות השישים של המאה שעברה מחלות לב כגון טרשת עורקים (Ateriosclerosis) וניתוחי לב כתוצאה מהמחלה, לא היו דבר שבשגרה. אולם במלחמת וייטנאם, מנתחים שטפלו בחיילים אמריקאים פגועי חזה וביצעו ניתוחים שלאחר המוות בחיילים שנהרגו בקרבות, גילו לתדהמתם שרבים סבלו מטרשת עורקים ברמה זו או אחרת כבר בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. לעומת זאת הוייטנאמים, שמזונם היה צמחי ברובו, לא סבלו מהמחלות הללו. המחקר הזה הפתיע רבים בעיקר מפני שנצפתה עלייה חדה בהיצרות העורקים במחקר דומה שנערך עשור לפני כן, בזמן מלחמת קוראה. מאז צריכת הבשר עלתה, ועימה עלתה שכיחות מחלות הלב כתוצאה מצריכת שומנים רוויים וכולסטרול ממזון מהחי. כיום, על אף ההוכחות הללו צריכת הבשר עדיין גבוהה ושיעור התמותה ממחלות-לב ושבץ עדיין נמצא במקום הראשון, וניתוח מעקפים הפך לניתוח שבשגרה.
האם ישנם מרכיבי תזונה חיוניים בבשר?
אחת הסיבות שהתזונאים משתמשים בכדי לשכנע אותנו לאכול בשר היא הימצאותו של ויטמין B-12 בבשר ומוצריו. הם טוענים, שהויטמין הנחוץ קיים רק במוצרי בשר, חלב, דגים וביצים. האומנם?
מחקר מקיף שנערך בישראל ופורסם במגזין "מנטה" קבע, ששליש (33%) מאוכלוסיית ישראל סובלת ממחסור בויטמין B-12. במחקר התברר שדווקא בישראל, "מדינת המנגל" שכיחות החסר בויטמין בקרב האוכלוסייה גבוהה באופן מפתיע, בעוד שבארה"ב הראו מחקרים כי השכיחות עומדת על שלושה אחוזים בלבד.
יש לציין, שויטמין B-12 הוא היחיד מבין הויטמינים המיוצר במעיים ע"י ההפרשות של חיידקים ידידותיים מסוימים, לכן הוא הויטמין היחיד שאין אנו זקוקים לו ממקור תזונתי. פרטים נוספים על הויטמין החיוני הזה נמצא במאמר—B-12.
מרכיבי תזונה חיוניים אחרים
בבשר לא קיימים מרכיבי תזונה חיוניים רבים. חלק ממרכיבי התזונה החיוניים ברשימה הבאה לא קיימים בבשר וחלקם קיים בכמות מזערית, שאינה מספיקה לכמות היומית הנדרשת:
פחמימות
מים
נוגדי חמצון
ויטמין A
ויטמין B-2
ויטמין B-3
ויטמין B-6
ביו-פלבונואידים
ביוטין
ויטמין C
סידן
כרום
קובלט
נחושת
ויטמין D
ויטמין E
חומצה פולית
יוד
ויטמין K
מגנזיום
מנגן
מוליבדן
PABA(Para Aminobenzoic Acid)
פייטו-כימיקלים
פוליפנולים
סלניום
לעומת זאת, כל אותם מרכיבים שאינם נמצאים בבשר קיימים בפירות, ירקות, קטניות, דגנים, אגוזים וזרעים.
מה עם עוף?
טעות בידכם אם אתם חושבים שעוף הוא אלטרנטיבה בריאה יותר לבשר. בכל יום מאושפזים אנשים וילדים כתוצאה ישירה מאכילת בשר עוף שלא בושל כראוי. בשר העוף מוצע ע"י תזונאים רבים כאלטרנטיבה בריאה יותר לבשר בקר, אך זהו שקר גס בכל מובן המילה. בהשוואה לבשר בקר מלא שומן, בבשר חזה עוף, אפילו ללא העור ישנה כמעט אותה כמות של כולסטרול. (Nutrition Almanac Fourth Edition, Gayla & John Kirschmann) בנוסף לכך, בשר עוף גורם ליותר הרעלות מזון מבשר בקר.
מה עם דגים?
אם אתם חושבים שדגים הם אלטרנטיבה בריאה יותר, תחשבו פעמיים! כפי שנחקר ברשת הטלביזיה ABC, שני שליש מכל הדגים הטריים שנקנו בשווקים שונים ונבדקו, היו במצב ריקבון. נמצאו בהם רמות גבוהות ורעילות של בקטריה וטפילים, אפילו אם הם נראו והריחו נורמלי לחלוטין. בשני שליש אחר מהדגים אובחנה הימצאותם של PCBs(Polychlorinated Biphenyls) , שהם רעלים תעשייתיים כימיים שנשפכים לימות, לאגמים, לאוקיינוסים, לנחלים ולנהרות. רבע מכלל הדגים שנבדקו הכילו רמות רעילות של כספית. באותו מחקר אמרו מפורשות, שסושי הוא מזון מסוכן למאכל.
יתרה מכך, המכללה לרפואה באוניברסיטת קונקטיקט, ארה"ב מדווחת, שדגים מואשמים בגרימת גידולי שד ממאירים. הם מצאו שרמת ה-PCBs בגופם של נשים עם גידול שד ממאיר היה כפול מאצל נשים אחרות. החוקרים באותה אוניברסיטה ידועה הזהירו נגד אכילת דגים ומוצריי חלב, והוסיפו אזהרה נגד צריכת כל שומן מהחי. יתרה מכך, רמת הכולסטרול בדג הסלמון כמעט זהה לזו שבבשר ועוף.
חלבון
אחת הסיבות העיקריות לאכילת בשר היא כמות החלבון שבו, ועל החלבון נאמר שהוא מרכיב התזונה העיקרי, האחראי לבניית שרירים וחוזק גופני. על אף החיוניות שבצריכת חלבון, לדעת רבים צריכת החלבון בתזונת המערב גבוהה יתר המידה. לדעת שלטונות הבריאות, גם צמחונים וטבעונים צורכים יותר מידי חלבון בתזונתם, המופק מביצים, חלב וגבינות אגוזים, קטניות וזרעים.
חומצה שתן uric acid
חומצת שתן היא תוצר לוואי של תהליך פרוק חלבונים, בעיקר חלבונים מהחי. החומצה הזו אמורה לצאת מהגוף עם השתן, אבל כאשר ישנה צריכה גבוהה של חלבון מהחי (בשר, עוף, דגים, ביצים, וחלב ומוצריו), הכליות מתקשות בעבודתן והחומצה מצטברת בגוף. עודפי החומצה נאגרים בצורת גבישים, בעיקר בפרקים ובכליות וגורמים לדלקות מפרקים, מחלת השיגדון (gout) ואבנים בכליות ובכיס המרה. במקרים רבים אנשים חשים ערנות לאחר אכילת בשר, זאת מאחר שחומצת שתן הוא כימיקל דומה במבנהו לקפאין, הכימיקל הממריץ שבקפה.
יתרה מכך, בשר משחרר כמות גדולה של חומצת שתן בתוך הגוף. חומצת שתן רעילה לגוף האדם. והחשוב מכל, להבדיל מהכבד של אוכלי בשר, המסוגל לסלק חומצת שתן, הכבד בגוף האדם אינו מייצר את האנזים uricase, אשר עוזר לסלק את חומצת השתן מהגוף.
תולעים וטפילים
רבים סובלים מטפילים ותולעים במערכת העיכול. ישנם חוקרים הסבורים שמחלות רבות נגרמות מאותם טפילים, שמצאו להם משכן קבע במערכת העיכול ובעיקר במעי הגס.
אחת השאלות הנפוצות ביותר היא, כיצד הם הגיעו למערכת העיכול?
ראשית, בכדי שתשובתי תהייה ברורה, הבה ונערוך ניסוי פשוט. ניקח מספר חתיכות בשר קטנות (לא משנה אם יהיה זה בשר טרי או מבושל), נשים בשקית ניילון ואת פתחה נקשור. בשקית ניילון שנייה נשים חתיכות של פירות וירקות, וגם את פתח שקית זאת נקשור. את שתי השקיות הללו נשים במקום חם, בטמפרטורה של יותר משלושים מעלות (חום השווה לטמפרטורת הגוף). נמתין יומיים ונחזור אל השקיות. בשקית של הפירות והירקות נבחין בריקבון. להבדיל מהשקית עם הפירות, בשקית הבשר נראה קבוצות של תולעים וזחלים.
זהו דרכו של הטבע למחזר. פירות וירקות ירקבו ויחזרו לאדמה, אבל האדמה לא יכולה למחזר בשר (כל אחד שבנה ערמת קומפוסט יודע שאין לשים בערמה שאריות בשר). את עבודת מחזור הבשר עושים אותם תולעים וזחלים. הם מתפתחים ומתרבים במערכת העיכול בגלל שהתזונה דלה בסיבים ואינה מניעה את התנועה הגלית שבמעיים. כתוצאה מכך, נגרמת האטה ב"סילוק הפסולת". הפסולת המצטברת, השוהה זמן רב מהמקובל במעי הגס בטמפרטורה של 37 מעלות, שמהווה משטח גידול אופטימאלי לאותם טפילים ותולעים.
אנטיביוטיקה, הורמונים וסטרואידים
תעשיית הבשר, כמו כל תעשייה אחרת צריכה לשמר ולהגדיל את הרווחים. תעשיית הבשר יכולה לעשות זאת, רק אם בעלי החיים למאכל יגדלו וישמינו מהר יותר בזמן קצר יותר. לשם כך, מפטמים את חיות המאכל במזון עתיר קלוריות, שבמקרים רבים אינו מזונם הטבעי. כפי שכבר הסברתי בפרקים אחרים, המזון מהווה את אחד הגורמים הראשיים למחלות. חיות המאכל המפוטמות סובלות מתחלואות רבות. לשם כך ובכדי שיישארו בחיים עד לשחיטתם מזריקים להם אנטיביוטיקה בכמות גדולה. אנטיביוטיקה אינה "התרופה" היחידה. לזה מתווספים גם סטרואידים והורמונים מזרזי גדילה ומזרזי יצור חלב. מחקרים רבים נערכו על השפעותיהם של הכימיקלים הללו על גוף האדם. מחקרים רבים מראים שאותם כימיקלים משפיעים לרעה עלינו ועל ילדינו. מחקרים מצאו קשר ישיר בין ההורמונים והסטרואידים הניתנים לחיות המאכל, לבין מחלות באיברי הרבייה כגון: סרטן השד, הערמונית, הרחם והשחלות. תופעה אחרת לה נמצא קשר ישיר בין אותם כימיקלים היא התפתחותם המינית המוקדמת של ילדינו. כיום אנו חווים התפתחות מינית מוקדמת יותר בילדים. בנות מקבלות מחזור בגיל צעיר יותר מבעבר, ובנים הופכים לאגרסיביים בגיל צעיר יותר.
נזק אקולוגי לכדור הארץ.
אחד הדברים שאינם נתפשים בתודעת אוכלי הבשר הוא מה קורה לכל הפסולת של תעשיית הבשר. הפסולת שאני מדבר עליה, מורכבת בעיקר משתן, צואה והדם הזורם מהמשחטות, אשר מזהמים את האדמה ואת מי התהום. אותה פסולת, אינה נשפכת לביוב לשם טיהור ומחזור, אלא מחלחלת באדמה ומזהמת את בארות המים הנחלים ואת הכינרת, שלנו. רוב אוכלי הבשר אינם מודעים לכמות השתן שיוצאת מדי יום מכל פרה. הם אינם מודעים לכך שמרפת פרות חולבות ממוצעת מוזרמים למי התהום מאות ליטרים של שתן ביום. ובשתן הזה, מלבד היותו מזהם אקולוגי חמור, מצויים גם שאריות הורמונים, סטרואידים, אנטיביוטיקה ועוד שאריות של תרופות שונות הניתנות לבקר ולפרות החולבות למען ישמינו מהר ויפרישו יותר חלב. כל זאת למען רווחתם הכלכלית של תעשיית הבשר, החלב ומוצריו.
בדו"ח האו"ם "הצל הארוך של תעשיית משק החי", שיצא בנובמבר 2006, מגלה שתעשיית משק החי היא האחראית המרכזית להתחממות הגלובלית. הממצאים העיקריים מדו"ח האו"ם כוללים:
נזק לאוויר
חקלאות בעלי חיים איראית ל-18% מהפליטה העולמית של גזי חממה, כפי שהיא נמדדת ביחידות השפעה השקולות להשפעת פחמן דו-חמצני. לשם השוואה: תחבורה (כל המכוניות, המשאיות, המטוסים ושאר כלי הרכב בעולם) אחראית רק ל-13.5% מהפליטה. פרט לפחמן דו-חמצני מייצרת תעשיית המזון מהחי גזים נוספים שמגבירים את אפקט החממה: חמצן חנקני, מתאן ואמוניה. דו"ח האו"ם קובע: "הפגיעה כה חמורה עד שצריך להתייחס אליה בדחיפות".
חיות המשק במשקים החקלאיים של האנושות מייצרות 65% מהפליטה האנושית (כלומר שאחראים לה בני אדם) של חמצן חנקני. השפעתו של גז זה על התחממות כדור הארץ חזקה פי 296 מזו של כמות זהה של פחמו דו-חמצני. הן מייצרות 37% מהפליטה האנושית של מתאן. השפעת מתאן על התחממות כדור הארץ חזקה פי 37 מזו של פחמן דו-חמצני. הן מייצרות 64% מהפליטה האנושית של אמוניה – גז שגורם לגשם חומצי ולהחמצה של אקו-סיסטמות, המובילה להכחדתן.
נזק לקרקע
השטח הכולל המשמש למרעה (ואינו משמש לעיבוד חקלאי) שקול ל-26% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח בכדור הארץ. פרט לכך השטח הכולל שמגודלים בו גידולים חקלאיים להזנת בעלי החיים הוא 33% מכלל השטח הראוי לעיבוד חקלאי על פני כדור הארץ.
כריתת עצים או שריפתם לשם יצירת שטחי מרעה חדשים היא הגורם הראשי לבירוא יערות העולם. למשל, 70% מיערות הגשם לשעבר באגן האמזונס נכרתו והוסבו לשטחי מרעה.
נזקים למקורות המים
גידול חיות משק צורך משאבי מים עצומים ומזהם את מי התהום. הוא אף מזהם אגמים, נחלים, מקווי מים, הורס שוניות אלמוגים וגורם לנזקים נוספים. פרש בעלי החיים הוא המזהם העיקרי של מי התהום, וכך גם דשנים וחומרי ריסוס המשמשים לגידול מזונם, וכן כימיקלים ממפעלים לעיבוד עורות.
בארה"ב משק החי אחראי ל-55% מסחף הקרקע החקלאית, לייצור 37% מקוטלי החרקים, ל-50% מהאנטיביוטיקה שבשימוש, וכן לשליש מזיהום מקווי מים המתוקים בחנקות ובזרחות.
ביום שישי 16.2.2007 זעקה הכותרת ב"ידיעות אחרונות"—הורמונים במים שלנו!
עוד נאמר בכתבה החושפת, שאותם הורמונים עלולים להצמיח לנשים שפם, חזה לגברים ולהקדים את גיל ההתבגרות אצל ילדים. בבדיקות שנערכו לאחרונה באחד ממאגרי מי התהום נמצאו ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון. תוצאות הבדיקות הדהימו את החוקרים, שמצאו כמות מלחים הגבוהה פי 4 מהרצוי וכן שרידי אנטיביוטיקה.
ראוי לציין, שרק במהלך השנים האחרונות, במשרד להגנת הסביבה החלו לטפל בנושא השפכים מהרפתות. אולם הנזקים האקולוגיים הללו, הם הצטברות של הזרמת השפכים מהרפתות למי התהום ולנחלים.
הכחדת צמחים ובעלי חיים
עצם נוכחותם של בקר וצאן הרועים בשטחים נרחבים גורמת להכחדת מינים וזנים שונים של צמחי-בר וחיות בר. משקי החי זוהו כאשם הראשי בהתדרדרותן של 15 מתוך 24 אקו-סיסטמות חשובות, שנפגעו קשות. קצב ההכחדה נאמד כמהיר פי 50 עד 500 מאשר הקצב שהייה בעידן הפרה-היסטורי, כפי שהוערך לפי שרידים בסלעי משקע.
הבשר המעובד
חלקי בשר מובחרים נמכרים טריים או קפואים בשווקים במחיר מלא. אך מה קורה לאותם חלקים שאינם מובחרים או לבשר שפג תוקפו ואינו יכול להימכר בשווקים כבשר טרי—מה קורה לשאריות עור, שומן וחלקי בשר שונים שאינם מושלכים לפח? הם ממוחזרים!
כבר ראינו מה עושים ב"טיב טעם"—מטבלים. ומה עושים בחברות המייצרות בשר מעובד? גם מטבלים, עם המון חומרי טעם וריח, חומרים משמרים, פוספטים, צבעי מאכל ועוד כהנה וכהנה, רק בכדי להסוות את האמת מאחורי הבשר בו הם משתמשים. כל תוספי הטעם, הריח והשימור אינם מזון. תפקידם להאט את תהליך הריקבון של הבשר, שכבר נמצא בתהליך ריקבון מתקדם, לכסות את הטעם והריח המבחילים של בשר רקוב. תעשיית הבשר המעובד מוכרת לנו שאריות של פגרים מצחינים המוסווים בעזרת חומרי טעם, ריח וצבע, ואנו באיוולתנו דורשים עוד ועוד.
לאחרונה (26/4/07) פורסם ב-y-net תוצאותיו של מחקר חדש מאוניברסיטת קולומביה, שבניו-יורק, ארה"ב. תוצאות המחקר מראות עליה חדה בשיעור מחלת ריאות סופנית עקב צריכה של בשר משומר הכולל נקניקים שונים, פסטרמות ונקניקיות—מזון פופולארי ובו רעלים מסוכנים לבריאות.
מחלות טרם-עת
חיות המאכל אינן יודעות לדבר בשפתינו, הן אינן יכולות להתנגד לכל הדברים שאנו מבצעים בהן, אבל המחלות הרבות שאנו מפתחים עקב אכילת בשרן הן נקמתן החרישית.
מעלה גמלא, המושב בו אני מתגורר, נחשב לאימפריה של מנגו ותרנגולות הודו. מידי שלושה חודשים מגיעים אפרוחי הודים מבית הגידול ללולים שבמושב. כאן הם מפוטמים לא רק במזון, אלא גם בחומרים כימיים שונים להם קוראים תרופות. כל זה למען ישרדו את שלושת חודשי שהייתם בלולים. לא אחת ראיתי במו עיניי גוויות של הודים מושלכות לאשפה—תרנגולות שלא שרדו את שלושת חודשי הפיטום. ואלו ששרדו את חודשי התופת הללו, מצבם מצביע על חולי בשלבים מתקדמים.
לא תודה, אנחנו לא נאכל את הבשר הזה!
מידי פעם מציע החקלאי לעובדים התיילאנדים עוף הודו—קחו שחטוהו ואכלו אותו, טרי ישר מהלול. אך התיילאנדים מסרבים לקחת את העוף—אחרי הכול הם אלו שמזריקים להם תרופות, הם אלו המודעים למצבם החולני של העופות. לא תודה, הם אומרים, אנחנו לא נואכל את הבשר הזה. ואנו הישראלים הנאורים, מלקקים שפתיים בתאוות השווארמה.
למידע נוסף על תעשיית הבשר, הכולל תמונות, סרטונים ומאמרים, נמצא באתר אנונימוס.
.jpg?id=8615836){kind=logo}
.jpg?id=8982510)